התמודדות עם דעות קדומות 

גזענות, דעות קדומות, סטריאוטיפים, שנאה יוקדת כלפי מישהו שאינו כמוני, ששונה במשהו... נימוקים "הגיוניים" חסרי בסיס... איך מתמודדים עם זה באופן יעיל?
השיחה הבאה התנהלה לפני כמה שנים, בעת שיעור פרטני. מכיון שהתלמיד מזכיר דת, אציין שהוא נוצרי, בן 16 או 17.
אני: "מאפיין נוסף של ה-'אידיאולוגיה' הנאצית..."
התלמיד (ממשיך בהתלהבות): "אני יודע, כמו אצל חיות הנאצים אמרו שגם אצל בני אדם יש מאבק להישרדות, הגזע החזק ישרוד, אז הגזע הארי צריך להיות הכי חזק."
אני: "נכון, יפה, ועל רקע זה הנאציזם שולל נכים, חולי נפש..."
התלמיד: "הנאצים הם בעצמם חולי נפש!"
אני: "בשום פנים ואופן לא. אלה שני מושגים שאין ביניהם שום קשר. אני ממשיך: נכים, הומוסקסואלים..."
התלמיד: "טוב הומואים בסדר, אבל נכים..."
אני: "רגע רגע... 'הומואים בסדר'? מה בסדר פה? זה בסדר לרצוח?"
התלמיד: "לא, מה פתאום, אבל הומואים... נו, אתה יודע..."
אני: "אני לא יודע. תסביר לי בבהירות למה אתה מתכוון."
התלמיד: "נו, זה מגעיל..."
אני: "זכותך לחשוב שיחסי מין הומוסקסואליים זה מגעיל. זכותך להיגעל ממה שאתה רוצה. מה זה קשור לעניין?"
התלמיד: "טוב אני לא יוד..."
אני (בכוונה קוטע אותו): "אתה אומר שצריך לרצוח, להשמיד, מי שעושה דברים שנראים בעיניך מגעילים."
התלמיד: "לא, לא בדיוק, אני לא אומר לרצוח... אבל זה נגד הדת!"
אני: "לרצוח? נכון."
התלמיד: "לא, כלומר כן, בטח. אבל הומואים זה נגד הדת! מה, לא?"
אני: "אתה רוצה להרוג כל מי שנגד הדת? כמו באפגניסטן?"
התלמיד: "מה פתאום... אבל הם מגעילים! מה אתה לא רואה איך שהם מדברים, איך שהם הולכים..."
אני: "צריך לרצוח אנשים שהולכים משונה?"
התלמיד: "זה לא,אבל... נו, הומואים..."
אני: "תראה מה זה... קודם כל - אתה רוצה לרצוח בני אדם בגלל דברים שבטח ראית בכמה קומדיות מטופשות. בנוסף, אתה אומר שצריך לרצוח כל מי שלא דתי, לרצוח מי שעושה דברים שנראים לך מגעילים, לרצוח מי שמדבר או הולך מוזר... אני רואה שבעיקרון ההשקפה שלך לא שונה מזו של הנאצים."
התלמיד (מתרגז, קם, צועק): "לא! מה אתה עושה אותי נאצי! התכוונתי רק להומואים! ולא אמרתי 'לרצוח'!"
אני (בתקיפות אך לא בצעקה): "אין דבר כזה 'התכוונתי רק ל...'. הבעת תמיכה ברצח, גם אם לא השתמשת במילה הזאת. כמו הנאצים - אתה מסתמך לא על האמת, אלא רק על שטויות ועל שנאה עיוורת."

השיחה לא הסתיימה כאן, ולמעשה היא נמשכה, במידה זו או אחרת, במפגשים נוספים שלי עם אותו תלמיד (ועם אחרים). האם חל שינוי בתלמיד הזה? לא שינוי מלא, אבל שינוי והתקדמות לקראת "האור" - בהחלט כן. חשוב מאוד לעמת את התלמיד עם המשמעות של הדברים שהוא אומר. חשוב מאוד שהמורה יאמר את הדברים באופן ברור, כפי שהם, גם כשזה מקומם ומרגיז. ועוד משהו: על מנת שהדרך המוצגת כאן אכן תוביל למקום טוב, חשוב להיות סמכותי ולא להיגרר להרמת קול, להעלבות, להטחת האשמות, לציניות.חשוב שלא לסטות מהנושא - למשל, אם התלמיד אומר "זה נגד הדת" - לא להיגרר לדיבורים על דת.